Lapland- high (quality) birding לפלנד- צפרות (באיכות) גבוהה

20-27.6.2013

 Kajaani, Kuusamo, Lapland all looks like this in general
קיאני, כוסאמו, לפלנד, הכל נראה פחות או יותר ככה במבט כללי

Kuusamo

No, I'm not cursing you in Hebrew, it's a name of a city in eastern Finland. The area of Kuusamo is famous for the great birding can be done around. Some of the possible species that can be seen are: Siberian Jay Perisoreis infaustus, Orange-flanked Bluetail Tarsiger cyanurus, Rustic Bunting Emberiza rustica (less and less possible, actually), Little Bunting Emberiza pusilla, different Tits (Siberian Tit Poecile cinctus among them) and many more specialties can be observed in winter time.

Since we had the luck to watch most of them around Kajaani, we focused on the Siberian Tits Poecile cinctus. We went to look for them in a place in which they were breeding in a nest box, sure they already finished breeding due to the late date. Surprisingly, after half an hour of looking for them around the nest-box location, one of the parents arrived with food! The nestlings were still in the box! For the next hour almost we were pleased to watch both parents bringing huge amounts of insects (mainly caterpillars) and taking away lots of the unique "packed" chick's droppings.   

כוסאמו (או, אם להיות פוליטיקלי-קורקט ומדוייקת בהעברה לעברית, קוסאמו)

ובכן, על אף שאני נהנית מכך מאוד, איני מנסה לקלל אף אחד, זה שם של עיר במזרח פינלנד. לא סתם עיר, אלא עיר שסביבתה ידועה מאוד בציפורים צפוניות ובטבע מרשים. חלק מהמינים שניתן לראות באזור, בקלות יחסית בהשוואה לאזורים אחרים בפינלנד, הם: עורבני סיבירי, כחול זנב, גבתון לבן גרון, גבתון גמד, ירגזים למיניהם (ובהם אף הירגזי הסיבירי) והמגוון אף הולך ומתעצם במהלך חודשי החורף.

מאחר שהתמזל מזלנו לפגוש רבים ממינים אלו כבר באזור קיאני (Kajaani) התמקדנו בירגזי הסיבירי. הלכנו לחפשם במקום בו קיננו השנה בתיבת קינון שהוצבה עבורם ביער אורנים צעיר למדי וזקן ממני בהרבה (מועדף עליהם) אך ידענו כי הקינון כבר בטח נגמר וכי הגענו בתאריך מאוד מאוחר. למרבה ההפתעה, אחרי חצי שעה של חיפושים באזור, זכינו לראות את אחד ההורים מגיע עם אוכל! מסתבר שהגוזלים עדיין היו בתיבה. לאחר מכן, במשך כשעה, ראינו את ההורים מביאים מזון לגוזליהם ללא הרף (חרקים בדגש על זחלים שונים) ואף מרחיקים לשלשת ארוזה הייחודית לגוזלים (מורחקת על מנת שלא להסגיר את הקן לטורפים עקב ריח חזק וכדי למנוע מחלות).

On our way to twitch a male Eastern Stonechat Saxicola torquatus maurus we had even better observation- an adult Hawk Owl Surnia ulula!!! This bird is considered impossible in Finland this year because they are not breeding every year and it is definitely this kind of year. But, one of the very few observed ones was just waiting for Roni's Hawk eyes to locate it on a top of a tree while driving. We could look at it for long time, and it was even napping a little while we were enjoying its supreme beauty. 

By the way, we also found the male stonechat, if you are very sharp and still thinking about the beginning of this story...

בדרכנו לטווץ' דוחל שחור גרון מזרחי= מאורה זכר (כן, הסקנדינבים האלו לא מפסיקים לקחת אתי לטוויצ'ים על דוחלים, עם צפרי ארצנו הסליחה על מוזרות העניין בעיניכם) נתקלנו בציפור שווה בהרבה- כוס ניצי! לצד הדרך, על עץ גבוה ביותר עמדה אחת הציפורים הכי בלתי אפשריות של השנה בפינלנד ופשט חיכתה שרוני, הבחור בעל עיני הנץ, יאתרה. בחלק מן השנים דורסי לילה שונים אינם מקננים מסיבות שונות. השנה, הייתה זו שנתו של הכוס הניצי לדלג על הקינון ומאחר שכך, הסיכוי להיתקל באחד במרחבים האדירים של פינלנד כמעט אפסיים. למזלנו, אנחנו היינו בין הבודדים ביותר שמצאו אחד ואף זכינו להנות מתצפית ממושכת עליו בעומדו ואף בנמנמו על ראש העץ, אדיש לנוכחותנו.

לאלו מכם שזוכרים את תחילת הסיפור ודואגים ביותר שמא ראיתי את הדוחל אז כן, מצאנו אותו. נכון שאתם חשים הקלה?

    

Lapland

Road watching

Lapland is huge, full of nature (it's a nice way to describe the masses of mosquitoes and some forests, swamps and mountains) and providing great birding opportunities. Since it is so big, it is very hard to choose where to bird watch. Basically, the best places are the high bald mountains called "Ailigas" in Lappish (further information and stories will be following), some rivers and lakes and the roads.

While driving, always pick the minor roads. Stopping every now and then to listen to birds will provide a whole new experience when compared to the south; Chaffinches Fringilla coelebs are replaced by Bramblings Fringilla montifringilla, Chiffchafs Phylloscopus collybita are totally replaced by Willow Warblers Phylloscopus trochilus, Curlews Numenius arquata are gone and only the Whimbrels Numenius phaeopus laughter is heard every now and then… . In addition, the best place to see Black Grouses Lyrurus tetrix and Capercallies Tetrao urogallus is along the road.

It seems that under every third bridge (a very not statistically-proofed fact) there is a nest of Dipper Cinclus cinclus and the chicks are pretty big by mid-June but are not yet fledged. We were able to ring two chicks from two different nests under bridges

לפלנד עצומה, ענקית, אינסופית.. כמעט כל כולה טבע פתוח (כולל הרבה שטחים חקלאיים או שטח מרעה לאיילי צפון). ההגדרה טבע מחפה בזאת על טריליוני יתושים פר מטר מרובע בשילוב יערות, ביצות וכמה הרים. מאחר שהיא גדולה כל כך, קשה מאוד לדעת היכן לצפר. בגדול, האזורים המרתקים ביותר, בעיני לפחות, הם ההרים החשופים המכונים בפי הלאפים איליגס Ailigas ועליהם ארחיב בהמשך, כמה נחלים, אגמים והדרכים...

בזמן הנסיעה, חובה לבחור בדרכים הצדדיות ביותר. לאורכן, רצוי לעצור כמה שיותר לצורך האזנה לציפורים שונות ובטח שלא לישון אלא לפקוח עיניים היטב. מעניין לשמוע כי הפרושים המצויים מתחלפים באופן מוחלט בפרושי הרים בקו צפוני זה, כמו כן, עלוויות החורף נעלמות כליל מותירות את העלוויות האפורות בבלעדיות כמעט מוחלטת והחרמשונים הגדולים אינם נראים בשדות אלא רק החרמשונים הגמדיים נשמעים בצחוקם המתגלגל מביצות שונות. בנוסף, הנסיעה לאורך הדרכים היא הדרך הטובה ביותר לצפות בשכווי שחור או שכווי ענק באזורים הללו.

נדמה כי תחת כל גשר שלישי מסתתר לו קן פעיל של אמודאי הנחלים (עובדה זו היא אחת הפחות מבוססות מבחינה סטטיסטית שאי פעם יצא לי להיתקל בהן) באמצע חודש יולי בקינים יושבים גוזלים מגודלים ביותר, ממש לקראת פריחה. זכינו לטבע שני פרחונים משני קינים שונים ואף לראות פרט בוגר עם טבעת. 

Dipper Cinclus cinclus chick
אמודאי נחלים צעיר ביותר

Other observations included nice encounter with a family of Goldeneyes Bucephala clangula while marching, one male Ring-Ozoul Turdus torquatus in flight, some almost-crashes with too many Reindeers and so on.     

family of Goldeneyes Bucephala clangulaמשפחת עבראשים ירוקים 

תצפיות נוספות להן זכינו במשך כל שעות הנסיעה הן: קיכלי סהרון זכר במעוף, משפחת עבראשים ירוקים בצעדה על הכביש, אינספור כמעט היתקלויות באיילי צפון ועוד ועוד.

family of Goldeneyes Bucephala clangulaמשפחת עבראשים ירוקים 

Reindeers איילי צפון

Little bunting

Little Bunting Emberiza pusilla גבתון גמד

Nisalampi, Salla, is one of the good patches of young pine trees, located in a very very eastern part of Lapland is famous for its Little Buntings Emberiza pusilla. Along a six kilometer bird-surveying route, over 30 singing males were heard two days before we arrived to Lapland. We decided we are too staged by mosquitoes after Kajaani to walk all of it so we tried to find them near the road. It was impossible to miss them! At least 12 males were singing in a very short range, about few tens of meters from each other.

We had great success with ringing one very easily and hopefully, in the future, other ringers will come over to learn more about the population size and the breeding behavior of these Buntings in this special area.

 

Little Bunting Emberiza pusilla גבתון גמד

אחד מאתרי הצפרות המומלצים באופן ספציפי באזור לפלנד נמצא בקצה המאוד מזרחי של פינלנד ונמצא באזור ניסלאמפי בשטח סלה, Nisalampi, Salla. מדובר בקטע בו יער אורנים צעיר המושך אליו נחילי יתושים מפחידים ממש אך גם כמות מדהימה של גבתונים גמדיים. יומיים לפני בואנו ללפלנד דווח כי לאורך שביל המשמש לסקר צפרות שאורכו 6 ק"מ נשמעו 30 זכרים שרים בבוקר אחד. מאחר שהיינו עקוצים כהוגן לאחר שהותנו בקיאני Kajaani החלטנו לוותר על השביל ולהתמקד בחלק שקרוב לדרך. לתדהמתנו, שמענו 12 זכרים לפחות לאורך קטע דרך קצרצר, שרים כמה עשרות מטרים אחד מהשני. 

תוך זמן קצר ובקלות (בהתעלם ממיליוני היתושים בכל מטר זה היה קל) הצלחנו לטבע זכר אחד והתקווה היא שמטבעים אחרים ישמעו על ההצלחה ואולי יגיעו לאזור במטרה לחקור את האוכלוסייה הצפופה והמיוחדת הזו.

Little Bunting Emberiza pusilla גבתון גמד

Little Bunting Emberiza pusilla גבתון גמד

Ailigas

In this hut we spent a great short night, without wind
בבקתה זו זכינו לישון לילה קצר אך איכותי, מוגנים מהרוח

The rounded bare mountains of Lapland are called "Ailigas". If you'll ask me, it is kind of heaven. Climbing is sometimes very long but the view is amazing and this special habitat is full of interesting beautiful birds. There are not too many species but each species is wonderful. We visited the following: Inari Kaunispää Chamar, Inari Külopää, Utsjoki Ailigas (twice) and Karigasniemi Ailigas.

ההרים העגולים והחשופים מכונים בלאפית איליגס Ailigas. אם תשאלו אותי, מדובר בסוג של גן עדן. הטיפוס ארוך ולא תמיד קל, הרוחות מקפיאות אבל הנופים עוצרי נשימה והמינים ייחודיים כל כך שהם שווים כל שנייה. אמנם, מגוון המינים אינו רחב כל כך, אך כל מין הוא מרתק ומגניב. ביקרנו במקומות הבאים: Inari Kaunispää Chamar, Inari Külopää, Utsjoki Ailigas (2) and Karigasniemi Ailigas.

On the lower slopes Blue-throats Luscinia svecica are singing and Willow Grouses/Ptarmigans Lagopus lagopus are breeding (can be found with calls or pure luck, we succeeded only by the second option, they ignored our MP3 completely). Also Lapland Buntings Calcarius lapponicus can be found mainly in the bushy lower parts of these mountains. In one place we had 6 singing males and one female with a juvenile fledgling. In another place we saw a singing male in the same location in two different days, with a gap of 3 days in between.

במדרונות התחתונים כחולי חזה שרים, שכווים אירופיים מקננים (ניתן למוצאם באמצעות השמעת קולות או באופן מקרי, במזל. אנחנו זכינו למוצאם רק כשהתמזל מזלנו, מהנגן שלנו הם התעלמו כליל). גם הגבתון הלפלנדי מחבב את השטח הזה במיוחד. למרגלות אחד ההרים שמענו שישה זכרים שרים ואף מצאנו נקבה עם פרחון צעיר מאוד שטרם למד לעוף. במקום אחר ראינו ושמענו זכר שר באותה נקודה בהפרש של שלושה ימים.

Willow Grouse/Ptarmigan Lagopus lagopus שכווי אירופי

Willow Grouse/Ptarmigan Lagopus lagopus שכווי אירופי

Lapland Bunting Calcarius lapponicus Fledgling
פרחון גבתון לפלנדי מטובע

On the higher parts there is always at least one squeaking male Golden Plover Pluvialis apricaria, alarming when we are still few hundreds of meters away, some Dotterels Charadrius morinellus can be seen for few seconds while flying of when flashed from the nest by accident (they are very tame and will not fly away easily, one must chase them with photographing wishes for a long time for that- check Roni's Blog, he didn't manage to flash them away and got great pics).

Snow Buntings Plectrophenax nivalis can be heard singing or be seen feeding chicks on the more rocky slopes (they sound very similar to the Lapland Bunting actually) and the top bird of all, on the very rocky mountain tips and upper slopes are the Rock Ptarmigans (/Grouses) Lagopus muta.

בחלקים הגבוהים ביותר תמיד ישנו לפחות זכר אחד של חופזי זהוב שיתריע על בואנו בעודנו מרוחקים כמה מאות מטרים ממנו. כמו כן, ניתן למצוא חופמי ערבה בחלקים אלו. לרוב, הם נצפים כהשם עפים, נישאים על כנפי הרוח העזה, לשניות ספורות. עם הרבה מזל, ניתן להבריח בטעות פרט מקנן. הם פשוט כלל אינם מפחדים מבני אדם וגם פרטים שמסתובבים וכבר סיימו לקנן (נקבות שהשאירו את הזכרים עם הביצים, למשל) כמעט אינן ניתנות להברחה, אפילו לא על ידי צלם בעל שאיפות מוגזמות (ממליצה להציץ בבלוג של רוני וייסנן על התוצאות).  

גבתוני שלג נשמעים בשירה מהמדרונות היותר סלעיים והופתענו לגלות כי שירתם מאוד דומה לשירת הגבתון הלפלנדי שיימצא לרוב בחלקים נמוכים או לפחות יותר עשבוניים. למרבה המזל, הצלחנו לראות זכר אחד שבין האכלה אחת לשנייה של גוזלו הצעיר גם טרח ושר קצת כדי שיהיה לנו סיכוי לראותו. מדהים היה לראות שהוא שר כשמזון במקורו. השיא של השיאים, בראש ההר, הוא שכווי השלג.

Snow Bunting Plectrophenax nivalis non-flying chick
פרחון נטול יכולת תעופה של גבתון שלג

The Rock Ptarmigans Lagopus muta are fascinating chickens. Every male has his own territory and can be found by birders when surrounding the mountain or when playing the display calls (we did both, they can be found also by walking around, calls are not needed if you are willing to walk around for a couple of hours- it's very recommended!!).

They seem to be very tame and will prefer walking away slowly rather than flying away in the strong winds of the mountain tip. In some occasions we had also a male with a female which can be seen only when moving, even from 5 meters I was not able to see one before it moved.

שכוויי השלג הם תרנגולות מיוחדות. לכל זכר טריטוריה משלו ויכול להימצא או באמצעות השמעת קולות או בעת הליכה באזור הפסגה, בעיקר. אנחנו מצאנו אותם בשתי הדרכים, קולות אינם נדרשים למי שמוכן ללכת שעות תוך הקפת ההרים הללו (שווה!). נראה כי הם מאוד אדישים לנוכחות אנושית ויעדיפו להתרחק בהליכה איטית במקום לעוף ברוחות החזקות של הפסגה. במקרים ספורים, ניתן למצוא נקבה יחד עם אחד הזכרים. הסיכוי למוצאה אפסי וגם ממרחק חמישה מטרים לא ראיתי אחד עד שבחרה לזוז ובכך גילתה את מיקומה.

territorial male Rock Ptarmigan Lagopus muta
זכר טריטוריאלי ועצבני של שכווי שלג

 After few minutes of calling it was bored and started eating, few meters away from me.

אחרי דקות ספורות של השמעת קריאות טריטוריאליות נמאס לו לגרש אותנו והוא החל לאכול מטרים בודדים ממני.

Annother male couldent care less and took a nap while we were photographing it.

זכר אחר לא שם עלינו פס ואף תפס תנומה בעודנו מנסים לצלמו בתנאי תאורה גרועים להחריד.

Rock Ptarmigan Lagopus muta שכווי שלג

The female had to move before we were able to notice it, less than 8 meters from me.

הנקבה הייתה חייבת לזוז בכדי שנבחין בה, פחות משמונה מטרים ממני.

Rock Ptarmigan Lagopus muta שכווי שלג

The best time to see those mountain birds is the very late night or early morning (it's all about how you ant to call it). The first birds are singing at around 2:00 and the good hours are till 9:00 or so. Obviously weather can affect the birding a lot and it is always very windy and cold (watch the movie attached and you'll understand how windy it is).

The only ways to find these species is by:

1. Climbing to the top and walking down in spiral or zigzag.
2. Climbing the mountain and playing the calls of the birds. It works only partially and can be almost useless when too windy.

      הזמן הטוב ביותר לצפות בציפורים הוא בלילה המאוחר או בבוקר המוקדם (זה בסך הכל עניין של סמנטיקה ובחירה אישית, ממילא יש אור כל הזמן). הציפורים הראשונות מתחילות לשיר בסביבות שתיים ואחרי 9:00 איכות הצפרות יורדת פלאים. מובן מאליו שלמזג האוויר השפעה עצומה על איכות התצפית ותמיד נושבת רוח חזקה וקרה מאוד (הסרטון המצורף יכול לסייע בהמחשת עוצמת הרוחות).

שתי הדרכים היחידות באמצעותן ניתן למצוא את הציפורים בבית גידול זה הן:

א.      טיפוס לראש ההר וירידה בסיבובים ספירליים או בזיגזג.

ב.       טיפוס וירידה בנתיב קצר יחסית תוך השמעת קולות המינים השונים. שיטה זו עובדת רק בצורה חלקית למדי וכמעט אינה רלוונטית כשהרוחות חזקות במיוחד.

Coffee and lifers brake

A very famous Coffee is placed at Kaamanen, Inari. It is known not for its coffee (unfortunately, filtered coffee like in all parts Scandinavia…) but for the bird-feeders placed just in front of its windows. It is very funny to order Coffee, a cake and lifers at the same time. The lady in the cashier will provide lots of information, and so will the notebook in the entrance. For me it was the first time in a Coffee shop in which there are bird guide on the table, instead of menu.

Before we even finished half a cup of coffee we watched:  ten of Common Redpolls Carduelis flammea flammea and Green Finches Carduelis chloris, few Great Tits Parus major and one couple of Pine Grossbeaks Pinicola enucleator! They seemed to prefer the nearest feeder (following picture) and ate so close and so long my coffee became very cold (worth the risk of drinking cold filtered coffee and the 2 Euros). After a while we also saw some Arctic Redpolls, including two fabulous males.

ישנו בית קפה מפורסם מאוד לצד הדרך בקמאנן Kaamanen בשטחה של אינארי Inari. הוא אינו מפורסם בשל הקפה המוגש בו (כפי שניתן למצוא בכל סקנדינביה, מדבר בקפה פילטר חמוץ ופושר. ממש לא מציאה למכורה כמוני) אלא בשל מתקני ההאכלה לציפורים הממוקמים ממש בצמוד לחלונותיו. זו סיטואציה משעשעת ביותר להזמין קפה, עוגה ולשאול את המוכרת הלאפית על תדירות ביקורם של מינים שונים. מידע רב ניתן למצוא גם במחברת הממוקמת בכניסה לבית הקפה. הייתה זו חוויה ייחודית להימצא בבית קפה בו על השולחנות ישנם מגדירי ציפורים במקום תפריטים.

עוד בטרם סיימתי חצי כוס קפה נצפו: כמה עשרות תפוחיות שחורות סנטר ומשפחות ירקונים, מספר ירגזים מצויים וזוג פתיאלים (פתיאלי אורנים)! ניכר היה שהמתקן המועדף עליהם הוא הצמוד לחלון (ראו מרחק בתמונה) והם אכלו כל כך קרוב אלי וזמן כה רב עד שהקפה התקרר לגמרי (שווה את הסיכון בשתיית חצי כוס קפה פילטר קר בעלות של שני יורו, ללא ספק). לאחר זמן מה גם ראינו מספר תפוחיות צפוניות ובהן גם שני זכרים מהממים.

Pine Grossbeaks Pinicola enucleator פתיאלי אורנים

Boots and Kajanni=Bluetails in the magical forest גמדית והיער הקסום של קיאני- כחולי זנב

16-20.7.13

After a day of owls we had a short afternoon night [Technical advice- in most areas of Finland in this part of the year, the afternoon is the worst time to watch birds. Some species are the first to be active at around 22:30 in the wetlands/lakes and 1:00 or later in the forest] we started birding again.

אחרי יום של ינשופים ולילה אחה"צ קצר (פרט טכני למדי- הצפרות בפינלנד בעונה זו היא לרוב גרועה להפליא בשעות אחר הצהרים, על אף האור בכל שעות היממה. הציפורים הראשונות להתחיל יום חדש עושות זאת בסביבת 22L30 באזורים הלחים וב-1:00 או מאוחר יותר ביערות) התחלנו לצפר שוב.

We went to twitch a Paddyfield Warbler Acrochephalus agricola that was heard in the area of Joensuu but, like 30 other Finnish birders, failed relocating it. We weren't too surprised, due to a pretty windy evening on shore of lake Pyhäselkä that made the birds sit silently in the reeds. I wonder what the silent birds were thinking on the 40 or more birders standing silently on the trail... 

 בתחילה, הלכנו לטווץ' (=לחפש ציפור שכבר אותרה ודווחה קודם לכן, כשמיקומה ידוע מראש אך איש אינו יכול להבטיח, כמובן, שנשארה שם) קנית אורז שנשמעה שרה כבר מספר לילות ברציפות. אנחנו לא שמענו אותה, כמו גם כ-40 טוויצ'רים פינים שחלקם נסעו 600 ק"מ מהלסינקי לצורך הוספת מין זה לרשימתם השנתית (לעומתם, צפרי ארצנו הם שפויים להחריד). עם זאת, לא היה מקום להיות מופתעים יותר מידי. רוח שנשבה גרמה לרוב הציפורים לשבת בקנים ולשתוק. כשבמקביל, עומדים מעל 30 איש ושותקים אף הם. מעניין מה חשבו עלינו...

Instead, we went to twitch another species (spring is never a boring season here): a Booted Warbler Iduna caligata that was singing in a field nearby. Another observer heard earlier so when we came we were excepting to hear it. And, happily, there it was, singing few meters from the road, from us, at around mid-night. we decided to go birding and try to ring it later (or, maybe, earlier. Things are very uncertain when there is light 24/7).

We went away for few great hours of birding in: 

# Fields that attract mainly Short-eared Owls (one Long-eared Owl Asio otus was mentioned also in the last post) and noisy displaying Corncrakes.

# Forests with some northern pale Willow Tits Poecile montanus borealis, full of Woodcocks Scolopax rusticola and flashed Hazel grouses Tetrastes bonsia.

טוויץ' בא וטוויץ' הולך. הפעם הלך! קפצנו לחפש שיחנית גמדית לא רחוקה, באחד השדות בסביבה. למרבה השמחה, הזכר הזה היה להוט ביותר לשיר וכבר בסביבת חצות שמענו ואף ראינו אותו שר בלהיטות עצומה מרחק מטרים ספורים מהשביל, לא מבחין בצופיו הקרובים מרוב התלהבות. אחרי תצפית נפלאה יצאנו לכמה שעות של הסתובבות בשדות, יערות וביצות צפוניות, מאפשרים לטוויצ'רים האחרים לסיים את משמרת הלילה בטרם ננסה לטבע את השיחנית. 

# השדות רעדו כמעט מעוצמת שירתם של המלכישלוים, כשממעל מרחפים המוני ינשופי שדות ואף ינשוף עצים אחד שהוזכר כבר בפוסט הקודם.

# ביערות פגשנו בירגזי הרים מתת המין הצפוני, הבהיר, המקסים. כמו גם באינספור חרטומני יערות ושכוויי יערות שנמלטו בעוברנו (נו, יערות, פלא שהכל נקרא X יערות?!). 

Finnish Wetlands at night, with Rony Väisänen
מהאזורים הביצתיים-לחים של פינלנד בלילה, עם רוני וייסנן

# Wetlands with lots of squeaking Golden plovers Pluvialis apricaria, Curlews Numenius arquata and whimbrels Numenius phaeopus and some Sandpipers.

# הביצות היו מלאות חופזים זהובים חורקניים משהו, חרמשונים גדולים וגמדיים בצירוף לא מעט מיני ביצניות.

Then we came back to try and ring the Booted. It was easier than we could ever dream. We set the net and before we were back to the trail it was caught. We didn't know why it disappeared and after few minutes of silence (not really, a Song thrush and Whinchat were singing eagerly) we checked the net and, there it was!

this is surly a male (was singing all night) and had wing of 65mm, much more than the usual of around 60-62. Not many Booted warblers are ringed every year and hopefully the more we'll ring those birds we'll understand their behavior and movements. 

שבנו לנסות ולטבע את השיחנית הגמדית, לא משערים בנפשנו כמה קל זה יהיה. הקמנו את הרשת ובטרם חזרנו לשביל, מרחק מטרים ספורים, כבר נלכד הזכר הנלהב. לא ידענו זאת ולא הצלחנו להבין מדוע היה שקט כל כך (השיחנית, כי דווקא קיכלי רונן ודוחל חום גרון לא סתמו את המקור) אך כעבור כמה דקות ניגשנו לרשת באכזבה ונדהמנו למוצאו ממתין לנו!

היה זה זכר (שר בלהיטות מדהימה, כל הלילה) בעל כנף באורך 65 מ"מ. אך מטבעי ישראל, אל חשש, בוק שלם מועלה בזאת ולהערכתי אין מטבע מנוסה שיצליח לפספס שיחנית שנראית ככה, עלוויתית כל כך... לרוב, אורך הכנפיים נע בין 60 ל-62 מ"מ. וכמובן, אורך המקור סימן חשוב ביותר. 

  

Booted Warbler Iduna caligata שיחנית גמדית

Booted Warbler Iduna caligata
mm 65
 שיחנית גמדית

Tail pattern and upper parts Booted Warbler Iduna caligata
דגם הזנב והחלקים העליונים שיחנית גמדית

Booted Warbler Iduna caligata
Note the dark fingers and very light leg
 שיחנית גמדית-הציפור עם המגפיים=אצבעות כהות והרגל עצמה צהבהבה

Kajanni area

Roni grew up in Kajanni, one of the northern cities of Finland (central country, 650km from Helsinki!), surrounded with forestry and wild forests and lots of lakes. 

Birding in the forest is based a lot on hearing the birds and, after identified, attracting them with calls for further observation. The forestry forests are too monotonous and are not very attractive for birds or birders, so we visited mainly the conserved areas. 

We went birding every morning at around three, four (mornings) in a row. Sometimes we were back after 12-14 hours of successful birding. Every day we were able to hear, watch and even ring several Orange-flanked Bluetails Tarsiger cyanurus while watching many other great forest species such as Capercallies (some males, some females with chicks), Black Grouses, Three-toed Woodpeckers, many singing Greenish Warblers, Crested Tits families, 3 families of Siberian Jays  and many more. 

רוני גדל בקיאני, עיר צפונית בפינלנד (באזור מרכז המדינה, כ-650 ק"מ מהלסינקי), המוקפת יערות לצורכי יערנות (כלומר, משהו שנראה כמו יער קק"ל שתול באחידות מחרידה אך פה לפחות מדובר ביער רטוב הרבה יותר בו מגוון צמחים למרגלות העצים) ויערות עתיקים ומוגנים פחות או יותר. ישנם גם מאות אגמים בסביבה הקרובה. 

הצפרות ביערות מבוססת בעיקר על האזנה ולאחר זיהוי הציפור, השמעת קולות בטייפ למשיכתה לצורך תצפית. יצאנו מידי בוקר בסביבות שלוש, ארבעה ימים ברציפות. לעיתים חזרנו רק לאחר 12-14 שעות צפרות מדהימות. 

ביקרנו כמעט אך ורק ביערות העתיקים והמגוונים יותר, בהם יכולנו לצפות ולטבע מידי יום כחולי זנב ו"להסתפק" בתצפית  נפלאה במינים הנפוצים כמו גם ביותר ייחודיים: שכוויי ענק, שכווים שחורים, נקרים תלת אצבעיים, עלוויות בלטיות בשירה, משפחות של ירגזים מצוייצים, שלוש משפחות של עורבנים סיביריים ועוד. 

Peck markings done by
 Three-toed Woodpeckers
 Picoides tridactylus
סימני ניקור של נקר תלת אצבעי

The Three-toed Woodpeckers Picoides tridactylus are not very easily seen but in the old forests they are not very hard to find.

It's possible to know you are in their territory thanks to the special pecking marks all around the trees-bases, as shown in the given picture.

Many of them start breeding (laying eggs) in the end of may and chicks are heard in mid-June. A short reminder- Make sure you are well hidden and far enough so incubation or feeding will be done regularly. If you are not sure, move away. Keep in mind that the nests in this part of the forest are probably visited by humans only once or twice during the whole breeding season, not like nests in more central/popular areas.

הנקר התלת אצבעי אינו נצפה בקלות בפינלנד אך היערות העתיקים הם החביבים עליו ביותר ושם יחסית פשוט למוצאם בעונה זו. ניתן לדעת כי נכנסת לטריטוריה של נקרים אלו הודות לסימני הניקור המעגליים בבסיסי העצים, האופייניים למין זה ואשר מופיעים בתמונה המצולמת.

הנקרים הללו מתחילים בהטלת הביצים בסוף מאי ובאמצע יוני ניתן לשמוע את תחינות הגוזלים למזון. תזכורת חשובה וקצרה- כאשר אתם צופים/מצלמים קינים, ודאו תמיד שאתם במרחק רב המאפשר המשך דגירה או האכלה סדירה. אם אינכם בטוחים בכך, הימנעו מהעניין לגמרי. זכרו גם כי קינים אלו צולמו באזורים בהם סביר שאנחנו הביקור האנושי היחיד שיחוו במהלך עונת קינון שלמה אך באזורים פופולריים או צפופים יותר ההשפעה  האנושית עלולה להיות רבה והרסנית. ודאי שצילום הגוזלים בקן אינו בא בחשבון.    

Male Three-toed Woodpeckers
 Picoides tridactylus
 נקר תלת אצבעי זכר מאכיל

 קן נוסף

Another nest

Female Three-toed Woodpeckers
 Picoides tridactylus
נקבת נקר תלת אצבעי

Female Three-toed Woodpeckers
 Picoides tridactylus
נקבת נקר תלת אצבעי

 Record shot of the impossibly restless Siberian Jay Perisoreus infaustus.

תמונת תיעוד חובבנית של העורבני הסיבירי, ציפור ששכחה לקחת רטלין

Siberian Jay Perisoreus infaustus עורבני סיבירי

Golden plovers Pluvialis apricaria חופזי זהוב

There are also wetlands in the middle of the forests around Kalanni that attract Golden Plovers, Whimbrels, sandpipers, Yellow wagtails etc. 

גם בלב היערות בסביבת קיאני ישנם אזורים רוויי מים, ביצתיים, המושכים אליהם מינים שונים דוגמת חופזים זהובים, חרמשונים קטנים, ביצניות שונות, נחליאלים צהובים ועוד. 

The Bluetails were ringed as part of a research done by Roni in the area of Kajanni for 5 years so far. 

כחולי הזנב אותם טיבענו טובעו כחלק ממחקר שעורך רוני ביערות בסביבת קיאני כבר חמש שנים.

Adult male Orange-flanked Bluetail Tarsiger cyanurus כחול זנב זכר בוגר

Adult male Orange-flanked bluetail Tarsiger cyanurus
כחול זנב זכר בוגר

Adult male Orange-flanked bluetail Tarsiger cyanurus
כחול זנב זכר בוגר

Second-year male Orange-flanked
 bluetail Tarsiger cyanurus
כחול זנב זכר בשנתו השנייה

Rony, Annika and the retrapped male
רוני, אניקה והזכר שחזר

Little is known about their behavior, migration and breeding and Roni's ringing led to the first retrapped Bluetail ringing ever in Finland. I had the great honor to participate this historical ringing, showing that a second-year male (ringed last year) came back to the very same part of the forest to breed again.  

מעט ידוע על התנהגותם של כחולי הזנב בכלל ועל התנהגותם בעונת הקינון בפרט. הודות לטיבוע שעורך רוני זכינו למאורע היסטורי ביום השני לשיטוטינו, מאורע בו זכיתי לקחת חלק: לכידת הפרט המטובע הראשון אי פעם בפינלנד והפרט הראשון שגילו בשעת הטיבוע ידוע כשנה שלישית. היה זה זכר שטובע שנה שעברה כשהוא בשנתו השנייה (קוד 5) ונלכד שוב כששב לקנן באותו אזור של היער גם השנה. 

Retrapped male Orange-flanked  bluetail Tarsiger cyanurus 
כחול זנב זכר בוגר שנלכד בשנית

Only two days after the exciting retrap (which was published in many newspapers..!), we found a nest of Bluetails. We spent almost two hours in the bushes, one hour without moving a thing but our fingers in the boots, got stunged hundreds of times (mosquito repellent works for maybe 20 minutes in here) but made history once again by ringing for the first time Bluetail chicks with colour rings (so hopefully next year it will be possible to learn of they come to breed in the same forest they hatched in.

A little bit crazy, but that's how we can learn about the species and make sure its special proffered habitat will be conserved. 

יומיים בלבד אחרי הלכידה ההיסטורית שאף פורסמה במיטב העיתונות הפינית, מצאנו קן של כחול זנב. השקענו שעתיים של הסתתרות בצמחיית היער, שעה ללא תזוזה פרט להנעת אצבעות הרגליים במגפיים כדי שלא יידפקו סופית, נעקצים מאות פעמים (דוחה יתושים רלוונטי גג ל-20 דקות) אך, הצלחנו!!! מצאנו את אחד מהקינים הבודדים שתועדו אי פעם, טיבענו את הגוזלים בטבעות צבעוניות, לראשונה בהיסטוריה. אולי זה נשמע משוגע להשקיע כל כך הרבה אבל הידיעה שעמדה לנגד עינינו היא שכמעט רק כך ניתן יהיה לראות אם הם חוזרים לקנן ביער בו בקעו ולקדם את שימור בית הגידול הייחודי כל כך שבו הם מקננים. 

Chicks Orange-flanked Bluetail Tarsiger cyanurus גוזלי כחול זנב 

male Rustic Bunting Emberiza rustica 
גבתון לבן גרון זכר

One morning, for having a litlle change, we went to look for a very nice bird with a very sad story- The Rustic Bunting Emberiza rustica.

This species prefers younger forests with very wet floor, and lots of mosquitoes. These forests are very common, but the Buntings are no longer easy to find. The Buntings are migrating to winter in Eastern Asia, where they are caught and put in cages and sometimes eaten. It used to be a common breeder and now many of the eager "bird-listers" here don't see them every year.

We were lucky to see one singing male and even ring it in one of the last possible places to see them in Finland. It was the first time for me to see this bird, I hope it's not one of the last times..! It's a lovely shy species. 

בוקר אחד, לצורך גיוון, הלכנו לחפש אחר ציפור משמחת עם סיפור עצוב- הגבתון לבן הגרון.
מין זה מעדיף את היערות הצעירים יותר, אלו שבהם הקרקע לחה ומרובת שלוליות וכן, גם יתושים רבים. היערות הללו מאוד נפוצים אך הגבתונים הולכים ופוחתים. הם נודדים לאזור מזרח אסיה, שם מעבירים את החורף בשאיפה לחזור ולקנן ברוסיה ופינלנד עם בוא האביב. רבים אינם זוכים לחזור אלא נלכדים ע"י ציידים ומוחזקים בכלובים, בעיקר למטרות של הבאת מזל ונוי. מין זה היה מין נפוץ למדי באזורים שונים של פינלנד וכעת לא מופיע כל שנה ברשימות התצפית של רבים מהטוויצ'רים הפינים (ליסטרים, אם לדייק. אנשים שעורכים רשימה שנתית של מיני הציפורים שראו ומתחרים אלו באלו בלהיטות מלחיצה). 
היינו מזליסטים ביותר למצוא זכר אחד שר, באחד האזורים היחידים בפינלנד בו הם עדיין נצפים מידי שנה (ואינו מפורסם מטעמים ברורים). היה זה המפגש הראשון שלי עם הגבתון היפיפה והביישן הזה, כולי תקווה שזה אינו המפגש האחרון!

male Rustic Bunting Emberiza rustica
גבתון לבן גרון זכר

  

Very happy ringer
מטבעת מאושרת בטירוף

This smile (and many many more) is only thanks to Roni's great effort with researching the amazing Blutails while, in addition, he was working very hard to show me the secrets of the Finnish forests. Many of the stories given in this post are only thanks to his incredible knowledge. Thanks once again!!!

החיוך הזה (כמו גם המוני אחרים) הוא רק הודות למאמציו האדירים של רוני במחקרו על כחולי הזנב (העצמאי והבלתי נתמך) בתוספת מאמצים עצומים להציג בפניי את כל סודותיו ויצוריו הנסתרים של היערות הפיניים. רבים מן הסיפורים המובאים בפוסט זה מתבססים על הידע הרחב והסיפורים שחלק עימי. פשוט תותח!